<h1>ארחות חיים הלכ' חמץ ומצה סימן כ"א</h1>
<h2>דף יא:</h2>
ואח"כ מבטל ואומר כל חמיר וכל חמיע דאיכא ברשותי ליבטל ולהוי כעפר' וזה הביטול מנהגא בעלמא והנהיגו זה מפני החמץ ששייר בלילה ואינו אומר דלא ידענא אלא בסתם ובביטול של לילה הוא שאומר דלא ידענא ליה לפי שמה שמשייר לצורך מחר אין דעתו לבטל זה דעתו לבטל הכל אמנם אין צורך בזה הביטול אחר שביטל הלילה ועתה מבער הכל וי"א לפי שאין אנו נזהרי' כל כך צריך לבטל בשעת שריפה. וענין הבטול הוא שמשי' עצמו של חמץ כדבר שאינו חשוב לכלום וכדבר בטל לגמרי לפיכך מועיל שאינו נחשב אחר כך להתחייב עליו בבל יראה אבל אין מועיל לו לפוטרו אם אכלו.
